info
Thank you for visiting my theme! Replace this with your message to visitors.

פינצטה גיליון 21 - תחקיר פיסות ניר

פינצטה גיליון 21 - תחקיר פיסות ניר

 


Pinzette 21 פינצטה

 תעלומות המחפשות פתרון

7.3.2012
כל פיסת נייר משמעותית בתחקיר

בימים אלה אני כותבת את המדריך לתחקיר שורשים משפחתי, המתבסס על המידע והניסיון הרב שצברתי בנושא. 

אחד הנושאים במדריך הם מקורות מידע. 
מקורות הם כל רמז ובין השאר, פתקים, הקדשות בספר, הערות בספר, הערות על תמונות ובצידן האחורי ועוד. 
רושם הפתק כותב את הדברים בהיסח הדעת לצרכיו הוא, ולא מעלה בדעתו שבאחד הימים המילים שכתב ישמשו לתחקיר ויספרו על עולם ומלאו בחייו, על העולם שבו חי ועל הרקע שלו.

לדוגמא: תמונת הבחור המובאת כאן למטה מימין. בצידה האחורי של התמונה ישנה הקדשה
עם תאריך (צ"ד= 1934), וכן שם וכתובת הפוטו שבו צולמה:

יום אחד מצאתי את התמונה הזאת שניתנה לאבי אפרים שילה - שולץ כהקדשה.
הסתקרנתי מאוד ושאלתי את אבי לפישרה ופשר ההקדשה וזה מה שסיפר לי:

עם הקמתם של קיבוצי עלייה לא'י בשנת 1932-33נוסד הגרעין הראשון כקיבוץ הכשרה של הבנדינאים (בני העיר בנדין) שישב באולקוש. חברי הגרעין נשאו ונתנו עם האחים שיין מבנדין, בעלי מפעל לחוטי פלדה וברזל בסלבקוב ושהעסיקו כ 1000 פועלים, כדי שיעסיקו במפעלם חברי קיבוץ הכשרה, וכך קם קיבוץ הכשרה 'עובדיה' בסלבקוב.
הגרעין הראשון והמייסד בסלבקוב שהיה בעצם השני אחרי גרעין אולקוש, היה הגרעין הבנדינאי חברי ה'חלוץ המזרחי' - קבוצה אליטיסטית שבתוכה מעמדות פנימיים: <xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

האליטיסטים דרגה א' היו: שרוליק, דב בער, מאיר ומוטל. שלושת הראשונים, בריונים במידה מסוימת, באו מבתים של הבורגנות הנמוכה, בעלי בתים, לא חסידים. מוטל היה התלמודיסט היחידי ביניהם.

אליטיסט דרגה ב': דב מילשטיין ויותר מאוחר הצטרף אליו אחיו הצעיר אנשל מילשטיין שהשתייך לגרעין ג' בסלבקוב.

חברי האליטה היו בנדינאים והיו קובעי כל ומפיהם יישק דבר. כשהם חזרו מהעבודה כולם ראו זאת: זקופי חזה, בעלי ביטחון עצמי, כוח ויכולת.

לקבוצה המייסדת מבנדין, היה קשר תנועתי עם קבוצת פיוטרקוב ובעיקר עם ראשי 'השומר הדתי'.

בקבוצת פיוטרקוב נמנו: צפורה לימים קלי, יעקב מיליונר, בן דודו יענטשא מיליונר ועוד.

קבוצות נוספות שהצטרפו לסלבקוב היו קבוצת ביאליסטוק ובה יעקב קלוסקי וקבוצת רובנו.

אפרים שולץ הגיע להכשרה בסוסנוביץ' ששכנה בפרבר פוגון. החבר'ה נהגו ללכת ברגל מבנדין לסוסנוביץ' בדרך שעברה לאורך מנזר גדול. בהיותו בסוסנוביץ', אפרים שולץ גויס כמנהיג לגרעין ב' המיועד לסלבקוב, ותפקידו היה לגייס אנשים לגרעין וכך הגיע ללודז' ופגש באחיות שרה (לימים מילשטיין) ואסתר (לימים דויטש-שטרנרייך) ולוודוויצה משם הגיע הגרעין החזק – לימים ממייסדי כפר עציון ועוד.

 

יענטשו מיליונר

יענטשו הגיע מפיוטרקוב לסלבקוב ביחד עם בן דודו יעקב מיליונר.

את יעקב מיליונר בן הדוד, קיבלה האליטה הבנדינאית לחיקה בשמחה כחבר בגרעין הראשון, ואת יענטשו מיליונר, האליטה הבנדינאית כי הוא לא התאים להם.

יענטשו נפגע מאוד, נעלב ומאחר ולא היה לו גרעין להשתייך אליו, חזר הביתה לפיוטרקוב. מרוב דיכאון  איים להתאבד או שניסה להתאבד. משפחתו ההמומה פנתה לסלבקוב וסיפרה את הסיפור וזה גרם לזעזוע גדול בקיבוץ ההכשרה. אפרים שולץ נסע בשם הגרעין השני לפיוטרקוב כדי לעודד את יענטשו, למנוע את התאבדותו ולראות כיצד יוכל לסייע לו. מאחר ויענטשו היה רשום לגרעין הראשון של עליה לא'י, אפרים הבטיח לו שידאג לו בנפרד וינסה לצרף אותו לגרעין השני וכך היה.

כאות תודה, יענטשו נתן לאפרים שולץ את תמונתו עם ההקדשה:

לזיכּרון ברית אהבה אני

 

נותן את תמונתי לחברי המסור

אפרים שולץ.

 

                      ב"ב תו"ע  וע"ק

 

                          יענטשא יאנק

 

פיוטרקוב כ"ה אלול צ"ד

 

 

בשנת 1936, יענטשו עלה לא'י והגיע להכשרת שח'ל ברחובות וב 1937, היה בין הראשונים שעלו על הקרקע של קיבוץ טירת צבי, עוד לפני אפרים שולץ. אולם גם הפעם כמו אז לו צורך עז להוכיח את עצמו עד כדי הקרבה.

 

פעמיים בשבוע יצאה משאית מקיבוץ טירת צבי, כדי להביא אספקה מעין חרוד או מבית השיטה. המשאית לוותה תמיד בגפירים (נוטרים/שומרים) ובטרקטור לחילוץ בעונת החורף עתירת הבוץ בעמק בית שאן. כך היה גם
ב 8.3.39, כאשר יצאה משאית נהוגה בידי קלמן הוניגמן כדי להביא אספקה מלווה בטרקטור, 5 גפירים וכמה בחורות שישבו על המשאית.

מזג האוויר היה סגרירי, ראות גרועה, בוץ מכל עבר וסבך של שיחים ושורת עצים לאורך הדרך. באזור עין הנציב של היום, היה בוץ והמשאית נקשרה לטרקטור שסחב אותה מתוך הבוץ. מפקד הצוות היה מרדכי קובלינר, וחמשת הגפירים היו: אריה ווייל ויענטשו מיליונר צעדו כחלוץ לפני השיירה, יעקב מרקוביץ' ואפרים שולץ ומרדכי קובלינר עצמו, שעמדו כל אחד מצידה האחר של המשאית על הדוושה מבחוץ.

לפתע נורתה על השיירה אש חזקה ממארב של כנופיות ערבים שהסתתרו בינות לשיחים משני צדי הדרך. יענטשו ואריה נהרגו מיד,  יעקב מרקוביץ' הספיק להשיב אש ונפצע קשה בראשו, האחרים השיבו אש והכנופיות ברחו.

ב 1934, אפרים שולץ נסע לפיוטרקוב, כדי לעודד את יענטשו מיליונר שהרגיש דחוי ורצה להתאבד ולסייע לו לעלות לארץ ישראל.

עברו 5 שנים ובשנת 1939, יענטשו התנדב ללוות את השיירה, הוא לא היה חייב אולם רצה להרגיש חלק מן החבורה ולהוכיח את עצמו. הוא הוכיח את עצמו מעל ומעבר ושילם בחייו. יענטשו נהרג כחלוץ בעמק בית שאן הבוצית , ממש לידו של אפרים שולץ לימים שילה, שהפעם לא הצליח להצילו.